את השיר הזה כתבה/דיממה שירי פסל.
אני קורא ומסרב להסיר את העיניים מהמילים הזועקות.
שירי פונה אלי בתביעה: וטהר לבנו לעבדך באמת.
מהי נקודת הכובד של זכות העמידה שלנו בתפילה? עם איזה זכויות אנחנו עומדים נוכח פני ה׳ ושופכים לב כמים?
אני מאמין בכל לבי שה׳, בוחן כליות ולב, לא מעלים אוזן מאילמות קולן של כל אותן נפגעות, שבנסיבות חברתיות לא יכולות אפילו להשמיע קול. הסביבה התרבותית הודפת אותן לשוליים, מגחיכה את מצוקתן, עוטפת אותן במעטה של חמלה משתק ומדמים.
אני מבקש לומר לך, אשה שתוקה באשר את: אל תמנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך. אנחנו, כולנו, צריכים לחזור בתשובה ולפתוח את אוטם הלב והאוזן.
זו מצוקת נפגעות מיניות
זו מצוקת אנשים עם זהות מינית שונה
זו מצוקת אנשים עם מצבי נפש מאתגרים.
זה כל אותם יחידים ש״מערערים״ את הסדר הישן והשמור הרמטי.
אז את כאן, שירי, כדי לסדוק אותנו, כדי לערער לנו את שלוות הימים הטובים ולזכור שעבור רבים רבים אלו הם ימים נוראים.
There is a crack in everything
That’s how the light gets in.
סדר העבודה
אַחַת לְשָׁנָה, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, לְשׁוֹן הַזְּהוֹרִית נִתֶּקֶת מִפִּי
וּבִמְקוֹמָהּ צוֹמַחַת זְעָקָה אֲדֻמָּה שֶׁל נָשִׁים
שֶׁיָּד הוּנְחָה בְּכֹבֶד עַל גּוּפָן, בִּשְׁרִירוּתִיּוּת מְפֹאֶרֶת.
אֲנִי קוֹרֵאת עַכְשָׁו לְכָל הַלְּשׁוֹנוֹת הַחֲבוּלוֹת – אַל תַּלְבִּינוּ!
הַצִּיגוּ עַצְמְכֶן בִּפְנֵי הָעוֹלָם כְּפִי שֶׁאַתֶּן,
שׁוֹתְתוֹת דָּמִים מֵעֵבֶר לְצוּק הַיּוֹמְיוֹם,
כִּי אֵין בָּכֶן חֵטְא.
אֲנִי חוֹזֶרֶת: לֹא בָּכֶן הַחֵטְא. אֵין בָּכֶן הַמַּעֲשִׂים.
אֲנִי קוֹרֵאת לְכָל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּחַשׁ "תְּפִלָּה זַכָּה"
וְאָז הִתִּיר לָעֲבַרְיָנִים לָבוֹא בַּקָּהָל, לְכָל הַדּוֹפְקִים
עַל לִבָּם וּמְבַקְשִׁים מְחִילָה
"עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת"
הַנִּיחוּ לְמִלְמוּלֵי הַפֶּרֶא הָרֵיקִים. הַנִּיחוּ כְּבָר לַחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר.
לֹא אֱלֹהִים הוּא נִמְעַן בַּקָּשַׁת הַסְּלִיחָה. לֹא לָכֶם שׁוֹפַר הַבַּקָּשָׁה.
אֲנִי קוֹרֵאת לְכָל הָעֲבַרְיָנִים
שֶׁנִּדְרֵי הַשְּׁתִיקָה שֶׁהִשְׁבִּיעוּ אֲחֵרוֹת שְׁרִירִים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם,
לְפָחוֹת אֶת עַצְמְכֶם אַל תְּשַׁקְּרוּ. חִדְלוּ מִן הַצַּדִּיקוּת הַמְּעֻשָּׂה.
אֲנִי קוֹרֵאת עַכְשָׁו לְכָל הַטַּלִּיתוֹת הַצְּחֹרוֹת
לְהַצִּיג אֶת צִבְעָן הַאֲמִתִּי, לְכָל הַלְּשׁוֹנוֹת
לְהִכָּנֵס לַפֶּה הַנָּכוֹן, לְכָל הַהַסְתָּרוֹת
לָלֶכֶת לַעֲזָאזֵל.